33 1 1 איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס: S
33 1 2 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים: S
33 1 3 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים: S
33 1 4 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה: S
33 1 5 היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר: S
33 1 6 ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף: S )מבת( )ציון(
33 1 7 זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה: S
33 1 8 חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור: S
33 1 9 טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב: S
33 1 01 ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך: S
33 1 11 כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה: S )מחמדיהם(
33 1 21 לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו: S
33 1 31 ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה: S
33 1 41 נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום: S
33 1 51 סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה: S
33 1 61 על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב: S
33 1 71 פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם: S
33 1 81 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי: S )כל( )העמים(
33 1 91 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם: S
33 1 02 ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות: S
33 1 12 שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני: S
33 1 22 תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי: P
33 2 1 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו: S
33 2 2 בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה: S )ולא(
33 2 3 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב: S
33 2 4 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו: S
33 2 5 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה: S
33 2 6 ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן: S
33 2 7 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד: S
33 2 8 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו: S
33 2 9 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה: S
33 2 01 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם: S
33 2 11 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה: S
33 2 21 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם: S
33 2 31 מה אעידך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך: S
33 2 41 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים: S )שבותך(
33 2 51 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ: S
33 2 61 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו: S
33 2 71 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך: S
33 2 81 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך: S
33 2 91 קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות: S )בלילה(
33 2 02 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא: S
33 2 12 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת: S
33 2 22 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם: P
33 3 1 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו:
33 3 2 אותי נהג וילך חשך ולא אור:
33 3 3 אך בי ישב יהפך ידו כל היום: S
33 3 4 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי:
33 3 5 בנה עלי ויקף ראש ותלאה:
33 3 6 במחשכים הושיבני כמתי עולם: S
33 3 7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי:
33 3 8 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי:
33 3 9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה: S
33 3 01 דב ארב הוא לי אריה במסתרים: )ארי(
33 3 11 דרכי סורר ויפשחני שמני שמם:
33 3 21 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ: S
33 3 31 הביא בכליותי בני אשפתו:
33 3 41 הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום:
33 3 51 השביעני במרורים הרוני לענה: S
33 3 61 ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר:
33 3 71 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה:
33 3 81 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה: S
33 3 91 זכר עניי ומרודי לענה וראש:
33 3 02 זכור תזכור ותשיח עלי נפשי: )ותשוח(
33 3 12 זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל: S
33 3 22 חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו:
33 3 32 חדשים לבקרים רבה אמונתך:
33 3 42 חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו: S
33 3 52 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו: )לקויו(
33 3 62 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה:
33 3 72 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו: S
33 3 82 ישב בדד וידם כי נטל עליו:
33 3 92 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה:
33 3 03 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה: S
33 3 13 כי לא יזנח לעולם אדני:
33 3 23 כי אם הוגה ורחם כרב חסדו: )חסדיו(
33 3 33 כי לא ענה מלבו ויגה בני איש: S
33 3 43 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ:
33 3 53 להטות משפט גבר נגד פני עליון:
33 3 63 לעות אדם בריבו אדני לא ראה: S
33 3 73 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה:
33 3 83 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב:
33 3 93 מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו: S )על( )חטאיו(
33 3 04 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה:
33 3 14 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים:
33 3 24 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת: S
33 3 34 סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת:
33 3 44 סכותה בענן לך מעבור תפלה:
33 3 54 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים: S
33 3 64 פצו עלינו פיהם כל איבינו:
33 3 74 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר:
33 3 84 פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי: S
33 3 94 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות:
33 3 05 עד ישקיף וירא יהוה משמים:
33 3 15 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי: S
33 3 25 צוד צדוני כצפור איבי חנם:
33 3 35 צמתו בבור חיי וידו אבן בי:
33 3 45 צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי: S
33 3 55 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות:
33 3 65 קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי:
33 3 75 קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא: S
33 3 85 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי:
33 3 95 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי:
33 3 06 ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי: S
33 3 16 שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי:
33 3 26 שפתי קמי והגיונם עלי כל היום:
33 3 36 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם: S
33 3 46 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם:
33 3 56 תתן להם מגנת לב תאלתך להם:
33 3 66 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה: P
33 4 1 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות: S
33 4 2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר: S
33 4 3 גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר: S )גם( )תנים( )כיענים(
33 4 4 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם: S
33 4 5 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות: S
33 4 6 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים: S
33 4 7 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם: S
33 4 8 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ: S
33 4 9 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי: S
33 4 01 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי: S
33 4 11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה: S
33 4 21 לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם: S )כל(
33 4 31 מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים: S
33 4 41 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם: S
33 4 51 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור: S
33 4 61 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו: S )וזקנים(
33 4 71 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע: S )עודינו(
33 4 81 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו: S
33 4 91 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו: S
33 4 02 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים: S
33 4 12 שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי: S )יושבת(
33 4 22 תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך: P
33 5 1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו: )הביטה(
33 5 2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים:
33 5 3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות: )ואין(
33 5 4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו:
33 5 5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו: )ולא(
33 5 6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם:
33 5 7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו: )ואינם( )ואנחנו(
33 5 8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם:
33 5 9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר:
33 5 01 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:
33 5 11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה:
33 5 21 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו:
33 5 31 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו:
33 5 41 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם:
33 5 51 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו:
33 5 61 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו:
33 5 71 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו:
33 5 81 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו: P
33 5 91 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור:
33 5 02 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים:
33 5 12 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם: )ונשובה(
33 5 22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד: