4 1 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר:
4 1 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם:
4 1 3 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן:
4 1 4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא:
4 1 5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור:
4 1 6 לשמעון שלמיאל בן צורישדי:
4 1 7 ליהודה נחשון בן עמינדב:
4 1 8 ליששכר נתנאל בן צוער:
4 1 9 לזבולן אליאב בן חלן:
4 1 01 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור:
4 1 11 לבנימן אבידן בן גדעני:
4 1 21 לדן אחיעזר בן עמישדי:
4 1 31 לאשר פגעיאל בן עכרן:
4 1 41 לגד אליסף בן דעואל:
4 1 51 לנפתלי אחירע בן עינן:
4 1 61 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם: )קרואי(
4 1 71 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמת:
4 1 81 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם:
4 1 91 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני: P
4 1 02 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 12 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות: P
4 1 22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 32 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות: P
4 1 42 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 52 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים: P
4 1 62 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 72 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות: P
4 1 82 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 92 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות: P
4 1 03 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 13 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות: P
4 1 23 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות: P
4 1 43 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 53 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים: P
4 1 63 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 73 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות: P
4 1 83 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 93 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות: P
4 1 04 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 14 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות: P
4 1 24 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא:
4 1 34 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: P
4 1 44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו:
4 1 54 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל:
4 1 64 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים:
4 1 74 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם: P
4 1 84 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 1 94 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל:
4 1 05 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו:
4 1 15 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת:
4 1 25 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם:
4 1 35 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות:
4 1 45 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו: P
4 2 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 2 2 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו:
4 2 3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב:
4 2 4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות:
4 2 5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער:
4 2 6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות: S
4 2 7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן:
4 2 8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות:
4 2 9 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו: S
4 2 01 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור:
4 2 11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות:
4 2 21 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי:
4 2 31 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות:
4 2 41 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל:
4 2 51 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים:
4 2 61 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו: S
4 2 71 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם: S
4 2 81 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד:
4 2 91 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות:
4 2 02 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור:
4 2 12 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים:
4 2 22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני:
4 2 32 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות:
4 2 42 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו: S
4 2 52 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי:
4 2 62 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות:
4 2 72 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן:
4 2 82 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות:
4 2 92 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן:
4 2 03 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות:
4 2 13 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם: P
4 2 23 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים:
4 2 33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה:
4 2 43 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו:
4 3 1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני:
4 3 2 ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר:
4 3 3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן:
4 3 4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם: P
4 3 5 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 3 6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו:
4 3 7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן:
4 3 8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן:
4 3 9 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל:
4 3 01 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת: P
4 3 11 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 3 21 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים:
4 3 31 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה: S
4 3 41 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר:
4 3 51 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם:
4 3 61 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה:
4 3 71 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי:
4 3 81 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי:
4 3 91 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל:
4 3 02 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם:
4 3 12 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני:
4 3 22 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות:
4 3 32 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה:
4 3 42 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל:
4 3 52 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד:
4 3 62 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו:
4 3 72 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי:
4 3 82 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש:
4 3 92 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה:
4 3 03 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל:
4 3 13 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו:
4 3 23 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש:
4 3 33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי:
4 3 43 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים:
4 3 53 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה:
4 3 63 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו:
4 3 73 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם:
4 3 83 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת:
4 3 93 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף: S
4 3 04 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם:
4 3 14 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל:
4 3 24 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל:
4 3 34 ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים: P
4 3 44 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 3 54 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה:
4 3 64 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל:
4 3 74 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל:
4 3 84 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם:
4 3 94 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים:
4 3 05 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש:
4 3 15 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה: P
4 4 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 4 2 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם:
4 4 3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד:
4 4 4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים:
4 4 5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת:
4 4 6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו:
4 4 7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה:
4 4 8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו:
4 4 9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם:
4 4 01 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט:
4 4 11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו:
4 4 21 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט:
4 4 31 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן:
4 4 41 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו:
4 4 51 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד:
4 4 61 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו: S
4 4 71 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 4 81 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים:
4 4 91 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו:
4 4 02 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו: P
4 4 12 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 4 22 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם:
4 4 32 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד:
4 4 42 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא:
4 4 52 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד:
4 4 62 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו:
4 4 72 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם:
4 4 82 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: P
4 4 92 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם:
4 4 03 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד:
4 4 13 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו:
4 4 23 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם:
4 4 33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן:
4 4 43 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם:
4 4 53 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
4 4 63 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים:
4 4 73 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה: S
4 4 83 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם:
4 4 93 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
4 4 04 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים:
4 4 14 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה:
4 4 24 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם:
4 4 34 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
4 4 44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים:
4 4 54 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה:
4 4 64 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם:
4 4 74 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד:
4 4 84 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים:
4 4 94 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה: P
4 5 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 5 2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש:
4 5 3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם:
4 5 4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל: P
4 5 5 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 5 6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא:
4 5 7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו:
4 5 8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו:
4 5 9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה:
4 5 01 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה: P
4 5 11 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 5 21 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל:
4 5 31 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה:
4 5 41 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה:
4 5 51 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון:
4 5 61 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה:
4 5 71 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:
4 5 81 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים:
4 5 91 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה:
4 5 02 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך:
4 5 12 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה:
4 5 22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן:
4 5 32 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים:
4 5 42 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים:
4 5 52 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח:
4 5 62 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים:
4 5 72 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה:
4 5 82 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע:
4 5 92 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה:
4 5 03 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת:
4 5 13 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה: P
4 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 6 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה:
4 6 3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:
4 6 4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:
4 6 5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו:
4 6 6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא:
4 6 7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו:
4 6 8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה:
4 6 9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו:
4 6 01 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד:
4 6 11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא:
4 6 21 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו:
4 6 31 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד:
4 6 41 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים:
4 6 51 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם:
4 6 61 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו:
4 6 71 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו:
4 6 81 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:
4 6 91 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו:
4 6 02 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין:
4 6 12 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו: P
4 6 22 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 6 32 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם: S
4 6 42 יברכך יהוה וישמרך: S
4 6 52 יאר יהוה פניו אליך ויחנך: S
4 6 62 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום: S
4 6 72 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: P
4 7 1 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם:
4 7 2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים:
4 7 3 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן:
4 7 4 ויאמר יהוה אל משה לאמר:
4 7 5 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו:
4 7 6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים:
4 7 7 את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם:
4 7 8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
4 7 9 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו:
4 7 01 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח:
4 7 11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח: S
4 7 21 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה:
4 7 31 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 41 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 51 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 61 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב: P
4 7 81 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר:
4 7 91 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 02 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 12 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 22 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 32 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער: P
4 7 42 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן:
4 7 52 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 72 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 82 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 92 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן: P
4 7 03 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור:
4 7 13 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 23 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 33 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 43 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור: P
4 7 63 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי:
4 7 73 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 83 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 93 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 04 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 14 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי: P
4 7 24 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל:
4 7 34 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 54 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 64 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 74 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל: P
4 7 84 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד:
4 7 94 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 05 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 15 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 25 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד: P
4 7 45 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור:
4 7 55 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 65 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 75 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 85 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 95 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדה צור: P
4 7 06 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני:
4 7 16 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 36 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 46 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 56 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני: P
4 7 66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי:
4 7 76 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 86 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 96 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 07 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי: P
4 7 27 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן:
4 7 37 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 47 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 57 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 67 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן: P
4 7 87 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן:
4 7 97 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה:
4 7 08 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
4 7 18 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה:
4 7 28 שעיר עזים אחד לחטאת:
4 7 38 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן: P
4 7 48 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה:
4 7 58 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש:
4 7 68 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה:
4 7 78 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת:
4 7 88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו:
4 7 98 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו: P
4 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 8 2 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:
4 8 3 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה:
4 8 4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה: P
4 8 5 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 8 6 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם:
4 8 7 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו:
4 8 8 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת:
4 8 9 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל:
4 8 01 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים:
4 8 11 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה:
4 8 21 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים:
4 8 31 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה:
4 8 41 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:
4 8 51 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה:
4 8 61 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי:
4 8 71 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי:
4 8 81 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל:
4 8 91 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש:
4 8 02 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל:
4 8 12 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם:
4 8 22 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם: S
4 8 32 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 8 42 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד:
4 8 52 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד:
4 8 62 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם: P
4 9 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר:
4 9 2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו:
4 9 3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו:
4 9 4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח:
4 9 5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל:
4 9 6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא:
4 9 7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל:
4 9 8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם: P
4 9 9 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 9 01 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה:
4 9 11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו:
4 9 21 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו:
4 9 31 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא:
4 9 41 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ: P
4 9 51 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר:
4 9 61 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה:
4 9 71 ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל:
4 9 81 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו:
4 9 91 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו:
4 9 02 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו:
4 9 12 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו:
4 9 22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו:
4 9 32 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה: P
4 01 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 01 2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות:
4 01 3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד:
4 01 4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל:
4 01 5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה:
4 01 6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם:
4 01 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו:
4 01 8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם:
4 01 9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם:
4 01 01 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם: P
4 01 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת:
4 01 21 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן:
4 01 31 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה:
4 01 41 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב:
4 01 51 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער:
4 01 61 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן:
4 01 71 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן: S
4 01 81 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור:
4 01 91 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי:
4 01 02 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל:
4 01 12 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם: S
4 01 22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד:
4 01 32 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור:
4 01 42 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני: S
4 01 52 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמי שדי:
4 01 62 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן:
4 01 72 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן:
4 01 82 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו: S
4 01 92 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל:
4 01 03 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך:
4 01 13 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים:
4 01 23 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך:
4 01 33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה:
4 01 43 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה: S
4 01 53 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך:
4 01 63 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: P
4 11 1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה:
4 11 2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש:
4 11 3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה:
4 11 4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר:
4 11 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים:
4 11 6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו:
4 11 7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח:
4 11 8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן:
4 11 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו:
4 11 01 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע:
4 11 11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי:
4 11 21 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו:
4 11 31 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה:
4 11 41 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני:
4 11 51 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי: P
4 11 61 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך:
4 11 71 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך:
4 11 81 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם:
4 11 91 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום:
4 11 02 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים:
4 11 12 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים:
4 11 22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם: P
4 11 32 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא:
4 11 42 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל:
4 11 52 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו:
4 11 62 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה:
4 11 72 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה:
4 11 82 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם:
4 11 92 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם:
4 11 03 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל:
4 11 13 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ:
4 11 23 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה:
4 11 33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד:
4 11 43 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים:
4 11 53 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות: P
4 21 1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח:
4 21 2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה:
4 21 3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה: S )עניו(
4 21 4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם:
4 21 5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם:
4 21 6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו:
4 21 7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא:
4 21 8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
4 21 9 ויחר אף יהוה בם וילך:
4 21 01 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת:
4 21 11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
4 21 21 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו:
4 21 31 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה: P
4 21 41 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף:
4 21 51 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים:
4 21 61 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן: P
4 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 31 2 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם:
4 31 3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה:
4 31 4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור:
4 31 5 למטה שמעון שפט בן חורי:
4 31 6 למטה יהודה כלב בן יפנה:
4 31 7 למטה יששכר יגאל בן יוסף:
4 31 8 למטה אפרים הושע בן נון:
4 31 9 למטה בנימן פלטי בן רפוא:
4 31 01 למטה זבולן גדיאל בן סודי:
4 31 11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי:
4 31 21 למטה דן עמיאל בן גמלי:
4 31 31 למטה אשר סתור בן מיכאל:
4 31 41 למטה נפתלי נחבי בן ופסי:
4 31 51 למטה גד גאואל בן מכי:
4 31 61 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע:
4 31 71 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר:
4 31 81 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב:
4 31 91 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים:
4 31 02 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים:
4 31 12 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת:
4 31 22 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים:
4 31 32 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים:
4 31 42 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל:
4 31 52 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום:
4 31 62 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ:
4 31 72 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה:
4 31 82 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:
4 31 92 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן:
4 31 03 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה:
4 31 13 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו:
4 31 23 ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות:
4 31 33 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם:
4 41 1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:
4 41 2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו:
4 41 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:
4 41 4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:
4 41 5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל:
4 41 6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:
4 41 7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:
4 41 8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:
4 41 9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:
4 41 01 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל: P
4 41 11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
4 41 21 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:
4 41 31 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:
4 41 41 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:
4 41 51 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:
4 41 61 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:
4 41 71 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:
4 41 81 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:
4 41 91 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:
4 41 02 ויאמר יהוה סלחתי כדברך:
4 41 12 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:
4 41 22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:
4 41 32 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:
4 41 42 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:
4 41 52 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף: P
4 41 62 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 41 72 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:
4 41 82 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:
4 41 92 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:
4 41 03 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:
4 41 13 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה:
4 41 23 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:
4 41 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר:
4 41 43 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי:
4 41 53 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:
4 41 63 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ: )וילינו(
4 41 73 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:
4 41 83 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:
4 41 93 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד:
4 41 04 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו:
4 41 14 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:
4 41 24 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
4 41 34 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם:
4 41 44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה:
4 41 54 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה: P
4 51 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 51 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם:
4 51 3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן:
4 51 4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:
4 51 5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד:
4 51 6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:
4 51 7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה:
4 51 8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:
4 51 9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין:
4 51 01 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה:
4 51 11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:
4 51 21 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:
4 51 31 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה:
4 51 41 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה:
4 51 51 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה:
4 51 61 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם: P
4 51 71 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 51 81 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה:
4 51 91 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה:
4 51 02 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:
4 51 12 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם: S
4 51 22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה:
4 51 32 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם:
4 51 42 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:
4 51 52 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם:
4 51 62 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה: S
4 51 72 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת:
4 51 82 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו:
4 51 92 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה:
4 51 03 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה:
4 51 13 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה: P
4 51 23 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת:
4 51 33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה:
4 51 43 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו: S
4 51 53 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה:
4 51 63 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה: P
4 51 73 ויאמר יהוה אל משה לאמר:
4 51 83 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:
4 51 93 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:
4 51 04 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם:
4 51 14 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: P
4 61 1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן:
4 61 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם:
4 61 3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה:
4 61 4 וישמע משה ויפל על פניו:
4 61 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו:
4 61 6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו:
4 61 7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי:
4 61 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי:
4 61 9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם:
4 61 01 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה:
4 61 11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו: )תלינו(
4 61 21 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:
4 61 31 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר:
4 61 41 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה:
4 61 51 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם:
4 61 61 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר:
4 61 71 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו:
4 61 81 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן:
4 61 91 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה: P
4 61 02 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 61 12 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע:
4 61 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף: P
4 61 32 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 61 42 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם:
4 61 52 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל:
4 61 62 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם:
4 61 72 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם:
4 61 82 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי:
4 61 92 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני:
4 61 03 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה:
4 61 13 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם:
4 61 23 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש:
4 61 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל:
4 61 43 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ:
4 61 53 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת: P
4 71 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 71 2 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו:
4 71 3 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל:
4 71 4 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח:
4 71 5 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו:
4 71 6 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה:
4 71 7 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה:
4 71 8 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד: P
4 71 9 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 71 01 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם:
4 71 11 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף:
4 71 21 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם:
4 71 31 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה:
4 71 41 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח:
4 71 51 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה: P
4 71 61 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 71 71 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו:
4 71 81 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם:
4 71 91 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה:
4 71 02 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם:
4 71 12 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם:
4 71 22 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת:
4 71 32 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים:
4 71 42 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו: S
4 71 52 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו:
4 71 62 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה: S
4 71 72 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו:
4 71 82 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע: S
4 81 1 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם:
4 81 2 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת:
4 81 3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם:
4 81 4 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם:
4 81 5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל:
4 81 6 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד:
4 81 7 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת: S
4 81 8 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם:
4 81 9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך:
4 81 01 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך:
4 81 11 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו:
4 81 21 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים:
4 81 31 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו:
4 81 41 כל חרם בישראל לך יהיה:
4 81 51 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה:
4 81 61 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא:
4 81 71 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה:
4 81 81 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה:
4 81 91 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך:
4 81 02 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל: S
4 81 12 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד:
4 81 22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות:
4 81 32 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה:
4 81 42 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה: P
4 81 52 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 81 62 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר:
4 81 72 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב:
4 81 82 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן:
4 81 92 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו:
4 81 03 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב:
4 81 13 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד:
4 81 23 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו: P
4 91 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:
4 91 2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על:
4 91 3 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו:
4 91 4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים:
4 91 5 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף:
4 91 6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה:
4 91 7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב:
4 91 8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב:
4 91 9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא:
4 91 01 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם:
4 91 11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים:
4 91 21 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר:
4 91 31 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו:
4 91 41 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים:
4 91 51 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא:
4 91 61 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים:
4 91 71 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי:
4 91 81 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר:
4 91 91 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב:
4 91 02 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא:
4 91 12 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב:
4 91 22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב: P
4 02 1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם:
4 02 2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן:
4 02 3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה:
4 02 4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו:
4 02 5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות:
4 02 6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם: P
4 02 7 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 02 8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם:
4 02 9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו:
4 02 01 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים:
4 02 11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: S
4 02 21 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:
4 02 31 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם: S
4 02 41 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו:
4 02 51 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו:
4 02 61 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך:
4 02 71 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך:
4 02 81 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך:
4 02 91 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה:
4 02 02 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה:
4 02 12 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו: P
4 02 22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר:
4 02 32 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר:
4 02 42 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה:
4 02 52 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר:
4 02 62 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם:
4 02 72 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה:
4 02 82 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר:
4 02 92 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל: S
4 12 1 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי:
4 12 2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם:
4 12 3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה: P
4 12 4 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך:
4 12 5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל:
4 12 6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל:
4 12 7 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם:
4 12 8 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי:
4 12 9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי:
4 12 01 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת:
4 12 11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש:
4 12 21 משם נסעו ויחנו בנחל זרד:
4 12 31 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי:
4 12 41 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון:
4 12 51 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב:
4 12 61 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים: S
4 12 71 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה:
4 12 81 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה:
4 12 91 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
4 12 02 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן: P
4 12 12 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר:
4 12 22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך:
4 12 32 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל:
4 12 42 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון:
4 12 52 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה:
4 12 62 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן:
4 12 72 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון:
4 12 82 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן:
4 12 92 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון:
4 12 03 ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא:
4 12 13 וישב ישראל בארץ האמרי:
4 12 23 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם: )ויורש(
4 12 33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי:
4 12 43 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון:
4 12 53 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו:
4 22 1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו: S
4 22 2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי:
4 22 3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל:
4 22 4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא:
4 22 5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בער פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי:
4 22 6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר:
4 22 7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק:
4 22 8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם:
4 22 9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך:
4 22 01 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי:
4 22 11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו:
4 22 21 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא:
4 22 31 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם:
4 22 41 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו:
4 22 51 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה:
4 22 61 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי:
4 22 71 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה:
4 22 81 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה:
4 22 91 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי:
4 22 02 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה:
4 22 12 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב:
4 22 22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו:
4 22 32 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך:
4 22 42 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה:
4 22 52 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה:
4 22 62 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול:
4 22 72 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל:
4 22 82 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים:
4 22 92 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך:
4 22 03 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא:
4 22 13 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו:
4 22 23 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי:
4 22 33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי:
4 22 43 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי:
4 22 53 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק:
4 22 63 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול:
4 22 73 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך:
4 22 83 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר:
4 22 93 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות:
4 22 04 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו:
4 22 14 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם:
4 32 1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים:
4 32 2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח:
4 32 3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי:
4 32 4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח:
4 32 5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר:
4 32 6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב:
4 32 7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל:
4 32 8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה:
4 32 9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב:
4 32 01 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו:
4 32 11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך:
4 32 21 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר:
4 32 31 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם: )לכה( )נא(
4 32 41 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח:
4 32 51 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה:
4 32 61 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר:
4 32 71 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה:
4 32 81 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר:
4 32 91 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה:
4 32 02 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה:
4 32 12 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו:
4 32 22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו:
4 32 32 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל:
4 32 42 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה:
4 32 52 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו:
4 32 62 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה:
4 32 72 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם:
4 32 82 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן:
4 32 92 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם:
4 32 03 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח:
4 42 1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו:
4 42 2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים:
4 42 3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
4 42 4 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
4 42 5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל:
4 42 6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים:
4 42 7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו:
4 42 8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ:
4 42 9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור:
4 42 01 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים:
4 42 11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד:
4 42 21 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר:
4 42 31 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר:
4 42 41 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים:
4 42 51 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
4 42 61 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
4 42 71 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת:
4 42 81 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל:
4 42 91 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר:
4 42 02 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד:
4 42 12 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך:
4 42 22 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך:
4 42 32 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל:
4 42 42 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד:
4 42 52 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו: P
4 52 1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב:
4 52 2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן:
4 52 3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל:
4 52 4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל:
4 52 5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור:
4 52 6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד:
4 52 7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו:
4 52 8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל:
4 52 9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף: P
4 52 01 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 52 11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי:
4 52 21 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:
4 52 31 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל:
4 52 41 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני:
4 52 51 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא: P
4 52 61 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 52 71 צרור את המדינים והכיתם אותם:
4 52 81 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור:
4 52 91 ויהי אחרי המגפה: P
4 62 1 ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר:
4 62 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל:
4 62 3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
4 62 4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים:
4 62 5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי:
4 62 6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי:
4 62 7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים:
4 62 8 ובני פלוא אליאב:
4 62 9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה: )קריאי(
4 62 01 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס:
4 62 11 ובני קרח לא מתו: S
4 62 21 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני:
4 62 31 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי:
4 62 41 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים: S
4 62 51 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני:
4 62 61 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי:
4 62 71 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי:
4 62 81 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות: S
4 62 91 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען:
4 62 02 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי:
4 62 12 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי:
4 62 22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות: S
4 62 32 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני:
4 62 42 לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני:
4 62 52 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות: S
4 62 62 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי:
4 62 72 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות: S
4 62 82 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים:
4 62 92 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי:
4 62 03 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי:
4 62 13 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי:
4 62 23 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי:
4 62 33 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה:
4 62 43 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות: S
4 62 53 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני:
4 62 63 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני:
4 62 73 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם: S
4 62 83 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי:
4 62 93 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי:
4 62 04 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי:
4 62 14 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות: S
4 62 24 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם:
4 62 34 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות: S
4 62 44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי:
4 62 54 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי:
4 62 64 ושם בת אשר שרח:
4 62 74 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות: S
4 62 84 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני:
4 62 94 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי:
4 62 05 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות:
4 62 15 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים: P
4 62 25 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 62 35 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות:
4 62 45 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו:
4 62 55 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו:
4 62 65 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט: S
4 62 75 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי:
4 62 85 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם:
4 62 95 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם:
4 62 06 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר:
4 62 16 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה:
4 62 26 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל:
4 62 36 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו:
4 62 46 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני:
4 62 56 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון: S
4 72 1 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה:
4 72 2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר:
4 72 3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו:
4 72 4 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו:
4 72 5 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה: S
4 72 6 ויאמר יהוה אל משה לאמר:
4 72 7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן:
4 72 8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו:
4 72 9 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו:
4 72 01 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו:
4 72 11 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה: S
4 72 21 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל:
4 72 31 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך:
4 72 41 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן: P
4 72 51 וידבר משה אל יהוה לאמר:
4 72 61 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה:
4 72 71 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה:
4 72 81 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו:
4 72 91 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם:
4 72 02 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל:
4 72 12 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה:
4 72 22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה:
4 72 32 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה: P
4 82 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 82 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו:
4 82 3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:
4 82 4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:
4 82 5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:
4 82 6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה:
4 82 7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה:
4 82 8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה: P
4 82 9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו:
4 82 01 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה: S
4 82 11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
4 82 21 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד:
4 82 31 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה:
4 82 41 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה:
4 82 51 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו: S
4 82 61 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה:
4 82 71 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל:
4 82 81 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
4 82 91 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם:
4 82 02 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו:
4 82 12 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים:
4 82 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם:
4 82 32 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה:
4 82 42 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו:
4 82 52 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: S
4 82 62 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
4 82 72 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה:
4 82 82 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד:
4 82 92 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים:
4 82 03 שעיר עזים אחד לכפר עליכם:
4 82 13 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם: P
4 92 1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם:
4 92 2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
4 92 3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל:
4 92 4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים:
4 92 5 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם:
4 92 6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה: S
4 92 7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו:
4 92 8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם:
4 92 9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד:
4 92 01 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים:
4 92 11 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: P
4 92 21 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים:
4 92 31 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו:
4 92 41 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם:
4 92 51 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים:
4 92 61 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: S
4 92 71 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 81 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 91 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם: S
4 92 02 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 12 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: S
4 92 32 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 42 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 52 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: S
4 92 62 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 72 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 82 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה: S
4 92 92 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 03 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 13 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה: P
4 92 23 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם:
4 92 33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם:
4 92 43 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: P
4 92 53 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
4 92 63 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
4 92 73 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט:
4 92 83 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:
4 92 93 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם:
4 03 1 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה: P
4 03 2 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה:
4 03 3 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה:
4 03 4 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה:
4 03 5 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:
4 03 6 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה:
4 03 7 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה:
4 03 8 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו:
4 03 9 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה:
4 03 01 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה:
4 03 11 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה:
4 03 21 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:
4 03 31 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה:
4 03 41 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו:
4 03 51 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו:
4 03 61 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה:
4 03 71 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה: P
4 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 13 2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך:
4 13 3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין:
4 13 4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא:
4 13 5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא:
4 13 6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו:
4 13 7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר:
4 13 8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב:
4 13 9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו:
4 13 01 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש:
4 13 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה:
4 13 21 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו: S
4 13 31 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה:
4 13 41 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה:
4 13 51 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה:
4 13 61 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה:
4 13 71 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו:
4 13 81 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם:
4 13 91 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם:
4 13 02 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו: S
4 13 12 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה:
4 13 22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת:
4 13 32 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים:
4 13 42 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה: P
4 13 52 ויאמר יהוה אל משה לאמר:
4 13 62 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה:
4 13 72 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה:
4 13 82 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן:
4 13 92 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה:
4 13 03 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה:
4 13 13 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:
4 13 23 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים:
4 13 33 ובקר שנים ושבעים אלף:
4 13 43 וחמרים אחד וששים אלף:
4 13 53 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף:
4 13 63 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות:
4 13 73 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים:
4 13 83 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים:
4 13 93 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים:
4 13 04 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש:
4 13 14 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה:
4 13 24 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים:
4 13 34 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות:
4 13 44 ובקר ששה ושלשים אלף:
4 13 54 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות:
4 13 64 ונפש אדם ששה עשר אלף:
4 13 74 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה:
4 13 84 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות:
4 13 94 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש:
4 13 05 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה:
4 13 15 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה:
4 13 25 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות:
4 13 35 אנשי הצבא בזזו איש לו:
4 13 45 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה: P
4 23 1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה:
4 23 2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר:
4 23 3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען:
4 23 4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה: S
4 23 5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן:
4 23 6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה:
4 23 7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה: )תניאון(
4 23 8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ:
4 23 9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה:
4 23 01 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר:
4 23 11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי:
4 23 21 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה:
4 23 31 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה:
4 23 41 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל:
4 23 51 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה: S
4 23 61 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו:
4 23 71 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ:
4 23 81 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו:
4 23 91 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה: P
4 23 02 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה:
4 23 12 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו:
4 23 22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה:
4 23 32 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם:
4 23 42 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו:
4 23 52 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה:
4 23 62 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד:
4 23 72 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר:
4 23 82 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל:
4 23 92 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה:
4 23 03 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען:
4 23 13 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה:
4 23 23 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן:
4 23 33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב:
4 23 43 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער:
4 23 53 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה:
4 23 63 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן:
4 23 73 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים:
4 23 83 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו:
4 23 93 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה:
4 23 04 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה:
4 23 14 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר:
4 23 24 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו: P
4 33 1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן:
4 33 2 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם:
4 33 3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים:
4 33 4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים:
4 33 5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת:
4 33 6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר:
4 33 7 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל:
4 33 8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה:
4 33 9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם:
4 33 01 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף:
4 33 11 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין:
4 33 21 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה:
4 33 31 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש:
4 33 41 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות:
4 33 51 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני:
4 33 61 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה:
4 33 71 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת:
4 33 81 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה:
4 33 91 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ:
4 33 02 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה:
4 33 12 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה:
4 33 22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה:
4 33 32 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר:
4 33 42 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה:
4 33 52 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת:
4 33 62 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת:
4 33 72 ויסעו מתחת ויחנו בתרח:
4 33 82 ויסעו מתרח ויחנו במתקה:
4 33 92 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה:
4 33 03 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות:
4 33 13 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן:
4 33 23 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד:
4 33 33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה:
4 33 43 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה:
4 33 53 ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר:
4 33 63 ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש:
4 33 73 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום:
4 33 83 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש:
4 33 93 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר: S
4 33 04 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל:
4 33 14 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה:
4 33 24 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן:
4 33 34 ויסעו מפונן ויחנו באבת:
4 33 44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב:
4 33 54 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד:
4 33 64 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה:
4 33 74 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו:
4 33 84 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו:
4 33 94 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב: S
4 33 05 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
4 33 15 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען:
4 33 25 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו:
4 33 35 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה:
4 33 45 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו:
4 33 55 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה:
4 33 65 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם: P
4 43 1 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 43 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה:
4 43 3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה:
4 43 4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה: )והיו(
4 43 5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה:
4 43 6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים:
4 43 7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר:
4 43 8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה:
4 43 9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון:
4 43 01 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה:
4 43 11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה:
4 43 21 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב:
4 43 31 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה:
4 43 41 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם:
4 43 51 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה: P
4 43 61 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 43 71 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון:
4 43 81 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ:
4 43 91 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה:
4 43 02 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד:
4 43 12 למטה בנימן אלידד בן כסלון:
4 43 22 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי:
4 43 32 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד:
4 43 42 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן:
4 43 52 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך:
4 43 62 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן:
4 43 72 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי:
4 43 82 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד:
4 43 92 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען: P
4 53 1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:
4 53 2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים:
4 53 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:
4 53 4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב:
4 53 5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:
4 53 6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר:
4 53 7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן:
4 53 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים: P
4 53 9 וידבר יהוה אל משה לאמר:
4 53 01 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען:
4 53 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה:
4 53 21 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט:
4 53 31 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם:
4 53 41 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה:
4 53 51 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה:
4 53 61 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
4 53 71 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
4 53 81 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
4 53 91 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו:
4 53 02 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:
4 53 12 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:
4 53 22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:
4 53 32 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:
4 53 42 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:
4 53 52 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:
4 53 62 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:
4 53 72 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:
4 53 82 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:
4 53 92 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:
4 53 03 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות:
4 53 13 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת:
4 53 23 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן:
4 53 33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו:
4 53 43 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: P
4 63 1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל:
4 63 2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו:
4 63 3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע:
4 63 4 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן:
4 63 5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים:
4 63 6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים:
4 63 7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל:
4 63 8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו:
4 63 9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל:
4 63 01 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד:
4 63 11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים:
4 63 21 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן:
4 63 31 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו: